פילוסופיית המדיטציה – המטרה האמיתית של רוחניות

"החכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום."

סוקרטס

 

מה ההבדל בין העולם כפי שאנחנו חושבים עליו, לבין העולם כפי שהוא באמת? כרגע איננו מסוגלים להבחין בין השניים, כי התרגלנו לראות את העולם דרך מחשבות וסמלים עליו. מערכות הסמלים הן נוחות ושימושיות. זאת משום שאם נרצה להיפגש ברחוב מסוים בשעה מסוימת, נצטרך לקבוע מוסכמויות, אך עם הזמן נהיינו כה אובססיביים לגביהן, עד שאיבדנו את המגע עם החושים ועם המציאות הישירה.

מטרתה של המדיטציה היא להתבונן בחוויית הקיום כפי שהיא באמת – דרך עיניים צלולות, מבלי מסנן מחשבתי מקטלג, מבלי שמחשבות יפריעו לנו עם הבחנות, דברים, שמות, קטגוריות וסיפורים על העולם. בעבודה זאת נבחין בין המודעות הטהורה והראשונית, המתחבאת שם מאחורי כל התפיסות, לבין עולם הפנטזיה המחשבתי של המוח. איך נעשה את זה? פשוט נשב ונתבונן בשקט, מבלי לנסות "להסביר". כן, זה כזה פשוט! לפני שנתרגל את זה לאורך זמן, לא נדע בכלל מה ההבדל בין התבוננות לבין חשיבה.

רוחניות מורכבת משני חלקים עיקריים ובלתי נפרדים, האחד הוא תאוריה והבנה, והשני הוא תרגול מעשי וצפייה במציאות הישירה. כל אחד מהם בנפרד הוא חסר תועלת. לתרגל מדיטציה ללא הבנה עמוקה של מטרתה האמיתית, זה כמו ללכת לדוג בלי רשת – נוכל לראות מלא דגים, אך נחזור הביתה בידיים ריקות. ללמוד תאורייה למכביר ולא לתרגל אותה, זה כמו לקנות רשת דיג מקצועית ובחיים לא ללכת לדוג.

 

אנחנו לא מודעים לרמת אי-מודעותנו

ניתן לראות את התהליך הזה כהתעוררות, כי במודעות נמוכה אנחנו חולמים בהקיץ, משעמם לנו והכל נראה מובן מאליו. בעליית המודעות אנחנו מגלים שהמציאות הרבה יותר נפלאה מאיך שנראתה ממבט ראשון – רק עכשיו לראשונה נבין את עומק אי-מודעותינו, וזה יעורר את ההשראה שלנו להעלות את המודעות עוד. המעבר בין אי-מודעות למודעות, מחושך לאור, הוא עדין וכמעט לא מורגש בגלל ההדרגתיות שבה הוא קורה.

המדיטציה תבהיר בהדרגה את תודעתנו, ותאפשר לנו לראות את העולם כפי שהוא באמת. אנחנו כבר לא ניפול בפח של רעיונות ואידיאולוגיות שמנסים להחדיר לראשינו. נקבל עצמאות, יכולת לחשוב בצורה הגיונית ויכולת לקבל החלטות נבונות בנוגע לחיינו.

כדי לעשות את זה נכון, נצטרך להתחיל מהמקום העניו של אי-ידיעה, נודה שאיננו יודעים כמעט כלום על עצמנו ועל טבע הקיום. בואו נתבונן בכל מה שאנחנו חושבים ויודעים, הרי כל זה לא בא מהחוויה הישירה שלנו. זה בא מהמורים, מהמדע, מספרים שקראנו ואפילו דברים שאני אומר. עכשיו אמרו לי בכנות, האם זה רצונכם לאפשר למישהו אחר לענות על השאלות האלה בשבילכם, ולקחת את התשובות שלהם כהנחת יסוד?

סוד ההצלחה בדרך הזאת היא צימאון לאמת – רצון כנה להבין ולחקור את הקיום דרך מודעות ישירה, ולהבדיל בין תוכן של מחשבה, לאמת מוחשית. נהפוך לחוקרים של תודעתנו ושל קיומנו ונעשה סדר בדברים.

פתיחות ראש וסקפטיות

עקרון מספר אחד בדרך זו הוא פתיחות ראש: היכולת להיכנס לחדר, להניח רעיונות ישנים בצד הדלת, ולתת לרעיונות חדשים הזדמנות. בדרך חזרה, ניתן להרימם, הם שלנו כל עוד אנחנו רוצים בהם. באותו הזמן חשוב לדעת להיות סקפטי במידה בריאה. לא לכדי פסילה ישירה של כל רעיון שנראה לא הגיוני ממבט ראשון, אבל מספיק בשביל להטיל ספק ברעיונות ישנים שלנו, ולתת הזדמנות לרעיון חדש ומהפכני. כמה מעניין שבאופן פרדוקסלי, סקפטיות היא זו המאפשרת לנו לפתח את גמישות התודעה.

סקפטיות היא היכולת להטיל ספק אפילו באמונות עמוקות ובהנחות יסוד שהושתלו בתודעתנו על ידי החברה והתרבות, ולהרגיש בנוח מבלי להיאחז בשום דעה ספציפית. היא היכולת להטיל ספק אפילו בספק.

במסורת הזן התייחסו למצב הזה כ-"מוח מראה", כיוון שהוא משקף את המציאות כפי שהיא באופן ישיר ומיידי, והתמונה לא נדבקת אליו, אלא מתחלפת ברגע שיש תנועה, המוח נשאר פתוח וזורם עם שינוי בקלות. הרי המציאות היא דבר דינאמי שנמצא בתנועה תמידית בכל עת, ואם מוחנו יתקבע על רעיונות, הוא לא יספיק לחוות אותה במלואה.

 

 


 

ספרים להרחבה בנושא:

טאו דה צ'ינג, לאו טסו

אני הוא זה, ניסראגאדטה מהאראג'

 


 

אנא, שתפו את הקטע עם חבר או חברה שזה יכול לעזור להם

תמכו ביוצר התוכן בפטראון

עשו לייק לעמוד הפייסבוק הרשמי כדי להתעדכן בפוסטים חדשים

ערוץ Tree of Wisdom ביוטיוב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: